המלצות
שיתוף בחוויה ומילות הודיה מהמבקרים במרחב המים של דלילה
מעבר לסופרלטיבים כגון "נהדר", "כיף" או "מרגיע", ככל שאני חושב על זה, אני מגלה שקשה לי באמת לתאר את החוויה הזו, ששמה ג'הארה - שם שהתוודעתי לקיומו באותו יום שעברתי את הטיפול, שניתן לי במתנה בלי שידעתי למה לצפות.
התכרבלות ברחם והיסחפות בחלל החיצון. אלה הן שתי התנסויות, שמן הסתם, את הראשונה אינני זוכר והשניה היא פנטזיה בלתי אפשרית. אבל את השילוב בין שתיהן הייתי מנסה לתאר כדי להסביר את מה שחוויתי, וזאת על אף הניגוד ביניהן: האחת היא הצטמצמות אל המרכז והשניה, התפזרות אל אינסוף. מה שכן אולי משותף לשתי ההתנסויות האלה, הוא אבדן תחושת הזמן-מרחב. אבל זה לא מתמצה בזה.
אז כך זה היה, שלב אחרי שלב, מאחורי עיני העצומות: מסרתי את השליטה בשרירי גופי לאישה זרה (התמסרות שהתגלתה קלה מאוד, למרבה ההפתעה); הגוף שלי זרם לאן שאותה אישה הורתה לו ולעתים, זה הרגיש כאילו היא התפצלה או צימחה עוד שני זוגות ידיים נוספים לשם כך; בשלב מסוים, הסרעפת שלי החליטה גם היא להצטרף לשאר השרירים ולהתמסר, וגיליתי שהנשימות שלי נכנסות לסנכרון עם תנועת הגוף במים. וכאן אולי מתחיל הקושי האמיתי לתרגם את התחושה לשפה. משום שבאותה נקודה, כל מחזור נשימה (שאיפה-נשיפה) החליק את גרגירי המחשבה כמו חול, עד שנעשו לוח מהוקצע, הוויה ריקה שמתכנסת אל המרכז ומתפזרת למרחב.
- מכתב תודה שכתב בר לאחר הטיפול -